תולדות האמנות

דבר ראש המגמה העיונית
הדימוי החזותי שימש בתרבויות שונות כמסומן של דת, פולחן, מאגיה, כסמל למעמד חברתי, כאמצעי פוליטי, כאמצעי תקשורת או כאמצעי קישוטי גרידא. במאה ה-21 בעידן הגלובלי והדיגיטלי של המחשב, הטלוויזיה והפרסומות הועצם מעמדו של הדימוי החזותי והוא תופס מקום נרחב בחיי היום-יום.

ייצוגם החזותי של הרעיונות התרבותיים למן העת העתיקה ועד לעידן העכשווי, עומד בבסיס התכנית העיונית המציעה קורסים מגוונים העוסקים בתרבות חזותית. הקורסים מייצגים כמה דיסציפלינות: תולדות האמנות, העיצוב והצילום, פילוסופיה, תקשורת המונים- טלוויזיה וקולנוע, לימודי תרבות ועוד.

דגש מיוחד ניתן בתכנית ללימודי האמנות היהודית. יחסה של היהדות לאמנות בכלל ולדימוי הפיגורטיבי בפרט לאור הדיבר השני, השתנה לאורך התקופות. למשל: בעוד שבימי בית שני ועד לחורבן הבית ניכרת הקפדה חמורה על הדיבר השני, בימי המשנה ובעיקר בתקופת התלמוד נקטה היהדות גישה מתונה יותר כלפי אמנות הדמות, תחת השפעה של העולם הפגאני המתפורר ועליית הנצרות.
במהלך כל התקופות שמרה האמנות היהודית בארץ ובתפוצות על ייחודה ועל סמליה, ועם זאת הושפעה מהאדריכלות ומהאמנות של סביבתה הקרובה. מקומה ותפקידה של האמנות היהודית בעבר ובהווה ייבחנו במהלך התכנית, במטרה להביא להשתלבות הסטודנטיות בשיח האמנות העכשווי בארץ, ובניסיון לתרום לשיח זה ביצירה מעשית השומרת על כוחה וייחודה של האמנות היהודית.

הקורסים העיוניים אמורים להוות רקע תיאורטי ליצירתה של כל סטודנטית, לגיבוש אישיותה כיוצרת או כמורה בעולם האמנות ולהעצמת הביטוי האישי והייחודי של כל אחת.

אני מאחלת לכל סטודנטית הצלחה במהלך הלימודים.

ראש מגמת הלימודים העיוניים במכללת אמונה

ד"ר רוני עמיר